אני מחפש את עצמי, כן!
כן. יש לי גם זיופים בשירה,
ואני מתקן את הזיוף באולפני הקטן כדי שישמע טוב יותר.
כך גם בחיים, אני רוצה לתקן את הזיופים שלי,
לעבוד את ה', למלא את השליחות, ולהתעסק במהות!

הקנאה והיוהרה:
בוודאי שיש בי קנאה,
ויכול ליפול למחשבה שהכל זה כוחי ועוצם ידי ח"ו
אבל אני רוצה להיות מנגן כשר,
ולהיות שליח לדיבורים טובים ולשמח את הלבבות העיקר שהמסר על מהות יעבור,

קבלה עצמית:
לקבל את עצמך כפי שאתה, היא עבודה תמידית
מכוח זה אני יכול לקבל ולהכיל את האחר ממני.

לומר את החולשות שלי אומר שאני חזק!

קצת על אברומי…
אברוימי קרויזר למד איתי בישיבה, חברים טובים היינו.
היה אירוע אחד שאני לא יכול לשכוח.. מריבה של ממש.. עם כל האמוציות..
20 שנה זה הולך איתי.. הידיעה הזו שהגזמתי ושלא הייתי צריך להתנהג ככה..
ולמרות שעבר כל כך הרבה זמן הרגשתי חובה לאזור אומץ להתקשר ולבקש סליחה.
זה הוביל לפגישה מרגשת בה השמעתי לאברוימי שיר שכתבתי על המריבה ההיא
וביקשתי ממנו להשתתף בקליפ, שבו ניסינו לספר את המסע שכל אחד
מאיתנו עבר בשנים הללו. למזלי אברוימי התחבר מאד לשיר ובמיוחד לרעיון
ש "לומר את החולשות שלי לא אומר שאני חלש"
והנה התוצאה לפניכם 🙌

בתמונה: מוטי בהוראות בימוי לשותפים

מילים:
באתי לדבר על האמת שבתוכי
פרורי אומץ אספתי כדי לא לשמור בפנים
לומר את שבוער בי לשאול מתוכי
כשאני עומד מול מראה ושואל מי אני?

זוכר שלמדנו יחד?
צחקנו על האוכל המקולקל בצלחת?
זוכר גם שרבתי איתך? הייתי כל כך מתוסכל
לא ידעתי איך לבקש סליחה למוחורת בספסל

מאז זה יושב עלי התמונות בראש שלי
תופס אותם בשתי ידי, איך הייתי חוסך את זה
והיינו צוחקים אלוואי שכל זה לא היה קורה

פזמון:
אני אשיר כל ימי
גם אם ידברו עלי
לומר את החולשות שלי
לא אומר שאני חלש

עומד שפל בדוכן של אומנות
מלא התעניינות סופג גם ליצנות
בסוף רק מבקשים הופעה בהתנדבות
נשאר בבית ומאשים את הבדידות

מקליט עוד טייק שירה מתקן את הזיוף
מה אני, מה חיי, מה נכון ומה חשוב
מאשדוד באתי ולעפר אשוב
בעוֹלם השקר אני מחפש רק מהות

פזמון:
אני אשיר כל ימי
גם אם ידברו עלי
לומר את החולשות שלי
לא אומר שאני חלש

אני רוצה לעזור לפרגן בלי תמורה
לא להיכשל בקנאה וחטא היוהרה אה אה
להזכיר לעצמי, מנגן כשר כחליל באמונה
כמעיין המתגבר בפשטות, בענווה

מצליח לעטוף את כולם באהבה
שאינה תלויה בדבר,
רק את עצמי מאשים בעבר
נותן מילה טובה ומכיל את השני
רוצה להיות אני ושמח בחלקי

פזמון:
בוכה בלילות
מסתיר ת'דמעות
מנסה בחוץ
להראות שאני חזק

אני אשיר כל ימי
גם אם ידברו עלי
לומר את החולשות שלי
לא אומר שאני חלש

חצי חלום התגשם, טנקיו השם!
להיות שליח מהקב"ה, לכתוב טקסט ולהלחין, זה החלום שלי.

את השיר הזה שמעתי לראשונה מר' שמואל גריינמן,
כמה חודשים לקח לתמצת את הסיפור הזה ל 3 דק' ומסר משובח.

קטעים ממנו אני הלחנתי וכתבתי, וקטעים נוספים מר' שמואל גריינמן.
אני פשוט לא יכול לוותר על המהות והשליחות שאפשר לעשות עם ר' שמואל גריינמן!

את העיבוד עשיתי עם דיוד טויב כישרון ומעבד מיוחד!

על הדיוקים בפרויקט שכל כולו השראה ומורה דרך למוזיקה,
יובל סלע, שלא מוותר לי על שום פרט במוזיקה.

את הקליפ תכננתי ערכתי בעצמי, עם כישרון גרפיקאי בחסד עליון,
שידע לרדת לסוף דעתי, ארי יאקוב!

ועל עריכת צבע ללא שום ספק, הרשי סגל. על אנשים מיוחדים אני לא מוותר.

נשאר לכם רק להאזין ולהנות…

פסח כשר ושמח
מוטי וייס

הסיפור בהרחבה…

היהודי הישיש יושב ליד שולחן ליל הסדר. דמעות אושר נושרות לו על זקנו הלבן.
ר' אנשיל ברוידא, קוראים לו לחסיד הזקן. הוא בא מ"שם", מהמחנות. מהתופת.

כשיצא משם בחיים, העולם כולו מצא את עצמו בחורבן. כך, גם עולמו הפרטי שלו. המשפחה כולה נותרו שם. בקברות האחים, במשרפות, בתאי הגזים. והוא, קם מהאפר, קיבל חיוך משמים, הקים את עולמו מחדש. 

וכעת הוא יושב בהדרו, מוקף בבניו, בנותיו, חתניו, כלותיו, נכדיו וניניו, כשתילי זיתים סביב לשולחנו.

הוא מביט בהם, בילדים הרכים עם העיניים הטהורות, איך שהם שרים מה נשנתה. העיניים שלו דומעות, מבעד למשקפיים, הדמעות נראות ענקיות במיוחד.

יוסל'ה מסיים לשיר, ואז, רגע לפני שעוברים לאחיו, הקטן יותר, הוא מפתיע: "זיידי, סבא, אני יודע שיש רק ארבע שאלות. אבל יש לי שאלה חמישית, היא לא כתובה בהגדה".

"שאל בני – שאל", עונה ר' אנשיל ברוך.

"אתה, סבא, שעברת את אימי הימים ההם, את הניסיונות הכי נוראיים, איך אתה יכול היום לחייך? איך הצלחת להתמודד?"

עיניו של ר' אנשיל מתרצנות, הוא חושב ואז מחייך באהבה:

"שש עשורים עברו מאז שזכיתי להסתופף בליל הסדר אצל הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זי"ע, שם היה בנו הקדוש, שהסתכל בערגת קודש על כל תנועה של האב, אך ברצון הרבי לקיים בהידור את מצוות ההגדה "כדי שישאלו התינוקות", הוא עשה מעשים שונים בהגזמה שאינה אופיינית, אך לא, הבן אינו שואל. הוא מסתכל על אביו בסקרנות ודריכות. אבל שאלה – אין לו.

פנה הרבי לבנו:

יקירי, ילדי, אין לך תמיהה על התנהגותי?! שום דבר?

ממשיך הבן להביט על אביו במבט זך, ועונה בתמימות:

"הכל אחרת, הכל שונה, יש לי הרבה מה לשאול, אבל אבא,
אתה בעצמך לימדת אותי ש'על אבא לא שואלים שאלות', אז למה שאשאל גם אם מתרחשים דברים מוזרים?"

המשפחה כולה דוממת, מאזינים לסבא, ר' אנשיל הנרגש שמגביה את קולו ברעד:

"כשהייתי בגיהנום ההוא, היו הרבה שאלות, שאלות קשות וכאובות, אבל ידעתי גם ידעתי, שכל מה שקורה לי – זה מאבא. ועל אבא, כך למדתי, לא שואלים שאלות. המשכתי לחיות בלי תשובה –

אז אתה שואל איך עברתי את השואה האיומה, איך שרדתי עם הייסורים בגוף ונפש, איך הרגשתי כשהאישה שהייתה לי נלקחה ונרצחה, עם הילדים שהיו ואינם, עם השריפות, עם המחלות, עם הרעב, עם הקשיים שלא מפסיקים. אוי ניסיונות. אוי כמה לא רציתי לחייך בכלל. ובכל פעם צרחתי מכאב, בכל פעם עלו שאלות מחדש, ואולי זה לא מגיע לי? למה הוא עושה לי את זה? מה יהיה??? ובכל פעם גם עניתי לעצמי: בסוף, הכל מאבא שאוהב כל כך, אהבת עולם, הוא יודע הכי טוב מה נכון לנו, אבא שבשמיים, אין עוד מלבדו. ועל אבא, לא שואלים שאלות!"

——קטנות שבקטנות——

מאז אותה השבת בה שרנו את יבנה המקדש באיטליה,
ביחד עם ר׳ שמואל גריינמן היקר החודר לב ואבן,
אנו חוזרים שוב ושוב על המנגינה אותה ר' שמואל הלחין בטיסה לרבי אלימלך מליז'ענסק.

הלחן "אי די די דיי דייי דיי דיי. דאם" ליווה אותנו כל הנסיעה באנרגיות אש,
הקהל רקדו את זה והעוילם מצטרף שוב ושוב "איי דיי דיי דיי דאם"
מצאנו את עצמנו מפזמים את הלחן ללא הפסקה…

ובארץ הקודש כעבור זמן, הטלפון מצלצל " אי די די דיי דייי".
ר' שמואל היקר על הקו.
שיחה ארוכה וסוחפת בעולם המוזיקה, והבנת עומק השירה.
ר' שמואל לא מוותר לי, מוטי מהשיחה הזאת חייב לצאת משהו טוב. אני מאמין בך. תעשה. תעשה.
ר' שמואל, שאלתי… אני מאוד רוצה להוציא את אותה מנגינה מיוחדת ששרנו עשרות פעמים בונציה, איטליה…?!

ר׳ שמואל כהרגלו וטבעו, הכל כך מתוק, מוטי… קח מתנה ממני אליך ולעולם,
אני בטוח שתחת ידך המנגינה הזו תשיג את מטרתה.
וככה חולפות להן שנה ועוד שנה בהן המנגינה מפעמת בי, מפזם שוב ושוב "אי די די דיי דאם".

באותה התרגשות של השבת בונציה.

בחג הפסח האחרון בג'אם אצל חבר יקר חיים פורטל, יוצר ומלחין,
עולה השיר "אי דיד דיד דיי". הקהל התחבר מחדש…
וחיים בצעקה "מוטי זו מנגינה שחייבת לקבל משמעות עמוקה…!

וכך אחרי כמה ימים
חיים בצעקה שוב פעם "אי די די די די" מצאתי מילים לחיים ללב ולנפש,
אני מוכרח שתשמע.

"גולה עמוקות"
קטנות שבקטנות"

כך הפכו הלחן והתוכן תרופה לנפש ולנשמה.

בכל ההפקה, חיים היקר כדרכו לא ויתר אפילו על "קטנות שבקטנות".

בפרדס חנה, בגינה, באולפן השמעתי שירים לחבר יקר, יובל סלע.
במהלך ניגון ושירת השירים, עוצר אותי יובל, מוטי! זו ההפקה! אהבתי! בא נקליט.
וכך שלב אחר שלב בדרך לשיר: "קטנות שבקטנות".

את הקליפ ערכתי וביימתי בעצמי, ממקסימום האפשריות שהיו ברשותי.
כך נוצר הדבר השלם, בצורה שלמה, השקעה של לב, שלב אחרי שלב,
עד להפצתו אליכם, אנשים יקרים.

באיחולי לב עמוקים לכל אחד ואחת מכם "מתוקים מדבש ונופת צופים".
וכמו בניגון:
"מליון שירים לא יספיקו להודות תודה ואפילו "על קטנות שקטנות"
"אי די דיי דיי דיי"

מוטי וייס.

]]> https://motiweiss.com/%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2597%25d7%25a9%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2598%25d7%2595%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25aa Sun, 21 Feb 2021 01:56:55 +0000 https://motiweiss.com/?p=4842