מוטי וייס – Moti Weiss – מוטי וייס https://motiweiss.com Wed, 28 Feb 2024 01:57:46 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.5.2 https://motiweiss.com/wp-content/uploads/2019/11/logo-100x100.jpgמוטי וייס – Moti Weiss – מוטי וייסhttps://motiweiss.com 32 32 באתי לדברhttps://motiweiss.com/%d7%91%d7%90%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%93%d7%91%d7%a8/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2591%25d7%2590%25d7%25aa%25d7%2599-%25d7%259c%25d7%2593%25d7%2591%25d7%25a8 Mon, 26 Feb 2024 23:50:36 +0000 https://motiweiss.com/?p=9937 דווקא בחיי היום יום לעצור שניה, ולהקשיב לקולות שבי,
הקולות החזקים הנשמע למרחקים, וקלות הנפש שלא שמנו לב אליהם.

קולות אכזבה
מצד אחד כל כך אוהבים את השירים שלי, ומצד שני
בקשות להתנדבות עובר כל גבול ומבאס אותי.

אני מחפש את עצמי, כן!
כן. יש לי גם זיופים בשירה,
ואני מתקן את הזיוף באולפני הקטן כדי שישמע טוב יותר.
כך גם בחיים, אני רוצה לתקן את הזיופים שלי,
לעבוד את ה', למלא את השליחות, ולהתעסק במהות!

הקנאה והיוהרה:
בוודאי שיש בי קנאה,
ויכול ליפול למחשבה שהכל זה כוחי ועוצם ידי ח"ו
אבל אני רוצה להיות מנגן כשר,
ולהיות שליח לדיבורים טובים ולשמח את הלבבות העיקר שהמסר על מהות יעבור,

קבלה עצמית:
לקבל את עצמך כפי שאתה, היא עבודה תמידית
מכוח זה אני יכול לקבל ולהכיל את האחר ממני.

לומר את החולשות שלי אומר שאני חזק!

קצת על אברומי…
אברוימי קרויזר למד איתי בישיבה, חברים טובים היינו.
היה אירוע אחד שאני לא יכול לשכוח.. מריבה של ממש.. עם כל האמוציות..
20 שנה זה הולך איתי.. הידיעה הזו שהגזמתי ושלא הייתי צריך להתנהג ככה..
ולמרות שעבר כל כך הרבה זמן הרגשתי חובה לאזור אומץ להתקשר ולבקש סליחה.
זה הוביל לפגישה מרגשת בה השמעתי לאברוימי שיר שכתבתי על המריבה ההיא
וביקשתי ממנו להשתתף בקליפ, שבו ניסינו לספר את המסע שכל אחד
מאיתנו עבר בשנים הללו. למזלי אברוימי התחבר מאד לשיר ובמיוחד לרעיון
ש "לומר את החולשות שלי לא אומר שאני חלש"
והנה התוצאה לפניכם 🙌

בתמונה: מוטי בהוראות בימוי לשותפים

מילים:
באתי לדבר על האמת שבתוכי
פרורי אומץ אספתי כדי לא לשמור בפנים
לומר את שבוער בי לשאול מתוכי
כשאני עומד מול מראה ושואל מי אני?

זוכר שלמדנו יחד?
צחקנו על האוכל המקולקל בצלחת?
זוכר גם שרבתי איתך? הייתי כל כך מתוסכל
לא ידעתי איך לבקש סליחה למוחורת בספסל

מאז זה יושב עלי התמונות בראש שלי
תופס אותם בשתי ידי, איך הייתי חוסך את זה
והיינו צוחקים אלוואי שכל זה לא היה קורה

פזמון:
אני אשיר כל ימי
גם אם ידברו עלי
לומר את החולשות שלי
לא אומר שאני חלש

עומד שפל בדוכן של אומנות
מלא התעניינות סופג גם ליצנות
בסוף רק מבקשים הופעה בהתנדבות
נשאר בבית ומאשים את הבדידות

מקליט עוד טייק שירה מתקן את הזיוף
מה אני, מה חיי, מה נכון ומה חשוב
מאשדוד באתי ולעפר אשוב
בעוֹלם השקר אני מחפש רק מהות

פזמון:
אני אשיר כל ימי
גם אם ידברו עלי
לומר את החולשות שלי
לא אומר שאני חלש

אני רוצה לעזור לפרגן בלי תמורה
לא להיכשל בקנאה וחטא היוהרה אה אה
להזכיר לעצמי, מנגן כשר כחליל באמונה
כמעיין המתגבר בפשטות, בענווה

מצליח לעטוף את כולם באהבה
שאינה תלויה בדבר,
רק את עצמי מאשים בעבר
נותן מילה טובה ומכיל את השני
רוצה להיות אני ושמח בחלקי

פזמון:
בוכה בלילות
מסתיר ת'דמעות
מנסה בחוץ
להראות שאני חזק

אני אשיר כל ימי
גם אם ידברו עלי
לומר את החולשות שלי
לא אומר שאני חלש

]]> מתוך עיתון משפחהhttps://motiweiss.com/%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%a2%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%259a-%25d7%25a2%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%25a4%25d7%2597%25d7%2594 Sun, 10 Dec 2023 12:44:43 +0000 https://motiweiss.com/?p=9318

אצל מוטי וייס,
מי שהלהיט שלו 'מחשבות טובות' הפך לאחד מהמנוני המלחמה,
הכל התחיל בספונטניות.

"אני מתגורר באשדוד", הוא מספר. "האזעקות הן חלק מהחיים שלי
ולא מאפשרות לי לשכוח מהמלחמה. אבל דבר אחד היה ברור לי
כבר מההתחלה – אם אין לי דרך ישירה לתרום למלחמה כקצין או כחייל,
אעשה לפחות מה שאני מסוגל,

ואם אני חזק בלשמח – זה מה שמוטל עליי.
אז כן, בכל פעם שיש לי הזדמנות לשמח אנשים,
ולא משנה אם אלו פצועים, מפונים או
חיילים – אני עושה זאת בלי לחשוב פעמיים".

בפעמים הראשונות הוא עשה זאת מתוך דחף פנימי,
בלי לברר הרבה – פשוט קם ויצא לשטח,
אך מהר מאוד הגיעו פניות ובקשות,
שבהתאם להן הוא יוצא למקומות שאליהם הוא מוזמן.

איך אתה מסביר את העובדה ש'מחשבות טובות' שלך נהיה להיט כל כך מוכר?
"כבר התרגלתי לכך שהשיר הזה חוצה מגזרים,
אבל אף פעם לא חשבתי שבני הקיבוצים מכירים אותו",
הוא מספר. "באחד הימים קיבלתי הזמנה למפגש בלתי צפוי,
עם בני זוג תושבי אחד הקיבוצים שביקשו לשתף אותי במה שחוו בשבת
בה התרחש הטבח. הם תיארו לי איך שנודע להם על כך
שהמחבלים מסתובבים בקיבוץ, ושהם הסתגרו עם הילדים בממ"ד
במשך יותר מעשרים שעות. "כששאלתי אותם מה עשו שם,
הם ענו לי ששרו איתם שוב ושוב את 'מחשבות טובות', וביקשו ממני
שאפגוש את ילדיהם ואשיר את השיר הזה ביחד איתם. אני

חייב להודות שהייתי מופתע, אבל גם ממש נרגש.
שוחחתי גם עם שני מתנדבי מד"א שסיפרו לי שבאותו יום נוראי,
כשטיפלו בכל כך הרבה פצועים והתוודעו לגודל הזוועה,
החליט מישהו מהם להפעיל באמבולנס
את השיר שלי 'על אבא לא שואלים שאלות',
והם שמעו אותו שוב ושוב, תוך כדי שהם מטפלים בפצועים.

"אני חייב לציין שזה הפתיע אותי מאוד,
כי אני באמת אוהב ומחובר לשיר הזה,
אבל תמיד התאפקתי מלהשמיע אותו לאנשים בעקבות
אירוע או אסון שקרה להם, שכן אני לא חושב שיש לי זכות לומר
לאדם שקרה לו הנורא מכל: 'על אבא לא שואלים שאלות'.

אבל כשאנשים מספרים לי שהם שמעו את זה מיוזמתם, זה מעורר גם אותי".

במקרה אחר הגיע וייס דווקא לפלוגה באזור הצפון.
"פגשתי שם את המפקד שלהם – צעיר שמתגורר בביתר עילית,
והוא שפך לפניי את ליבו: 'אני מרגיש לא מקובל לא אצל החרדים ולא אצל החילונים.
כשאני מסתובב בעיר מגוריי כועסים עליי שהתגייסתי לצבא,
ואצל החילונים טוענים שאני 'משתמט'.

עוד הוא מדבר, שמתי לב לקיבוע שיש לו על הרגל ולכך
שהוא צולע וכמעט לא מצליח ללכת.
התברר שהוא נפצע בתקרית בצפון כאשר
עלה עליו נגמ"ש, הוא חולץ משם תחת אש ובסופו של דבר
התעקש לחזור להילחם, כי הוא לא מוכן לעזוב את חייליו בשטח.
כששמעתי ממנו את סיפור הפציעה שהוא סיפר לי בכזו פשטות,
ביקשתי ממנו דבר אחד: 'אני רוצה לשיר לך פזמון של אחד השירים שלי'
ושרתי לו את המילים: 'זה לא אומר כלום זה רק חצי סיפור'.
כשסיימתי הוא היה עם דמעות בעיניים. ניכר היה שהוא מאוד מזדהה עם השיר".

ולפעמים יש דווקא מצבים של שתיקה.
"שרתי לפני מתנדבי זק"א שבוע בדיוק אחרי הטבח,
ופגשתי אנשים שלא מסוגלים לדבר,
בטח שלא לשיר", משתף וייס."אחרי בערך עשר דקות
של שירה הנחתי את הגיטרה בצד
ואמרתי להם: 'חברים, שרנו מספיק'. ומאותו רגע רק דיברנו.

היה שיח מאוד עמוק, רציני ומרפא.
אני לא פסיכולוג או איש מקצוע,
אבל יש מצבים שבהם אתה פשוט צריך
לתת את עצמך כאדם, וזה טוב יותר מכל השירים שתשיר.

זה קורה לא מעט בימים האלו, וזה מייצר כנראה משהו מרגיע.
אפילו כשאנחנו גולשים ומדברים על דברים שכלל לא קשורים למלחמה,
זה עושה רק טוב, כי זה מנתק את כולנו מהמחשבות".

אבל איך אתה מסוגל לשיר במצבים שבהם
אנשים אחרים לא מסוגלים אפילו לדבר?

"לא אשקר ואומר שזה פשוט, כי ברור שזה לא ככה", מודה וייס.
"לעיתים קרובות קורה שאני חוזר הביתה ומתפרק
מכל הבחינות – פיזית ונפשית.

בשטח אני אולי נראה חזק,
אבל בלילה כשאני נזכר במה שראיתי וקולט שהחיילים
שפגשתי נמצאים כעת בשטח אויב ומסכנים את חייהם,
זה ממחיש לי את המציאות. אבל אני משתדל מאוד לקום בבוקר
עם כוחות חדשים ולצאת למשימה נוספת.

אחד הדברים שלימדתי מאז ומעולם את הנגנים שלי הוא.

שגם אם אתה מגיע אחרי יום לא פשוט בבית או שעברת משהו לא קל,
אתה חייב לתפקד באירוע ברמה של לא פחות ,
כי כעת התפקיד שלך לשיר 100%מולשמח וזה מה שתעשה.
זה גם מה שאני אומר לעצמי בתקופה זו,
כי זהו התפקיד האמיתי שלשמו אנחנו כאן".


ואי אפשר שלא לשאול: הזדמן לך לשמוע גם התרסות
או אמירות קשות על הציבור החרדי?

"אני מאוד אוהב אנשים שמתריסים, ולא נבהל מכך", משיב וייס.
"אני מאמין שכאשר בוער בבן אדם משהו אז אפשר לדבר איתו על הנושא,
וכך להגיע לשיחות עומק מהותיות.

בכלל, החברים הקרובים שלי הם לאו דווקא מהמעגל שנראה בדיוק כמוני,
כל אחד הוא עולם ומלואו, עם דעות ואג'נדות אחרות, ומותר לו לחשוב אחרת.
במשך כל התקופה האחרונה הזדמן לי לשבת עם הרבה אנשים בעלי דעות הפוכות,
כשהם שומעים אותי ואני שומע אותם ולבסוף כולנו צוחקים על עצמנו,
כי אנו יודעים את האמת – במדינה שלנו כבר אין ימין או שמאל,
ובמצבים כאלו שבהם העם שלך הוא הדבר הכי חשוב עבורך,
אתה יכול רק לשמוח שאתה נמצא עם כולם יחד,
כשאתה חלק מהם והם חלק ממך".

כתבה מתוך עיתון "משפחה"

]]> "שבוע טוב יותר"https://motiweiss.com/9220-2/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=9220-2 Fri, 08 Dec 2023 12:17:05 +0000 https://motiweiss.com/?p=9220

אני במוצאי שבתות בבאסה.
יצאה השבת ותיכף שוב אני חוזר לאתגרי השבוע
עבודה, תשלומים, אכזבות, ושיקולים.
פרקתי את התחושות על הפסנתר – והנה התוצאה:

שבוע טוב יותר

במסגרת המלחמה שנכפתה עלינו
פנו אלי בבקשה לעשות פעילות, לילדי מושב "גני טל" שההורים נלחמים בחזית.
עשיתי לילדים היקרים סדנא בת 4 מפגשים. מאתגרת מעניינת ומספקת,
כתבנו. שרנו. הקלטנו. – והנה התוצאה:

שבוע טוב יותר

"והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור"

תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ד, עמוד א'

מודה אני...

להורים היקרים.
תודה על שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל
וגמישות בפרט בצילום בשעות הקטנות של הלילה…
האור שלכם קורן דרך הילדים היקרים שלכם.
שפע וברכה ועוד בשורה טובה עליכם ועל כל עם ישראל ❤️

רציתי לחבר את מילות השיר "שבוע טוב יותר"
למוצר שמבטא את המילים "שבוע טוב יותר"
להגיע לתוצאה הסופית לקח כחודש ימים
בעבודת יד קפדנית מהדונג שלי
ועד הנר המיוחד "שבוע טוב יותר".

משיחת טלפון של כמה דקות, "אולי בא נעשה פעילות לילדים היקרים"
נוצר הפרויקט המושלם הזה "שבוע טוב יותר"
במסירות שאין שני לו תודה מאיר ושני בראל.

זכינו להשתתפות אישיות מיוחדת של הרב ספרוני רב יישוב גני טל.
עם אנרגיות אווירה הנותן כוח להתחיל את השבוע טוב יותר.
תודה שיש אותך.

המלאכים שנרתמו אנחנו בפנים…
בלי סיפורי מעשיות בלב רחב והכנסת אורחים
הדי השמחה בנדיבות נדב וירדן צייג. תודה שיש אתכם.

ושוב פעם אני מוצא את עצמי מתקשר ליוסי אני חייב אותך,
איני יכול להפיק קליפ ללא יוסי ושילת צמח היקרים.

תגביר בס:
לאברימי המעבד המדהים והמוזיקאי בטוב טעם, (תתחדש על המשכן החדש, "אולפני גלים")
ממליץ לכם לעשות איתו מוזיקה מבטיח שתהינו. אברימי שטרנפלד הידד

אתם יודעים על הצבע של הרשיס' אני לא מוותר "כי זה טוב יותר"
וכלל הליווי המקצועי ושותף שלי לכל אורך הדרך הרשי סגל!

דוד אוריהן צלם של "חכמה בינה ודעת" לתוך זוויות הצילום.
זושא קפלן כשמו כן הוא "אור דבש וחלב" במקצועיות וסבלנות.

עמית יצחק גיטריסט עם ידי הזהב, ויותר מזה חיבור הלב, כך נוצר שלימות, תודה שיש אותך.

(צילום מתוך ההקלטות)

]]> עלון הדברותhttps://motiweiss.com/%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a2%25d7%259c%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%2594%25d7%2593%25d7%2591%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25aa Thu, 10 Aug 2023 20:50:30 +0000 https://motiweiss.com/?p=8968
]]> תחזיר את השניםhttps://motiweiss.com/%d7%aa%d7%97%d7%96%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25aa%25d7%2597%25d7%2596%25d7%2599%25d7%25a8-%25d7%2590%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a9%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%259d Tue, 08 Aug 2023 12:48:39 +0000 https://motiweiss.com/?p=8947

בחרתי לצלם את הקליפ בגבעות איי שם ליד תקוע,
חיפשתי לוקיישן שיביא לידי ביטוי אותנטיות של 2023
באמצע הר שקט מדברי ונוף  פלאי, ופסטורלי,
שמחזיר אותי לשנים של אברהם אבינו יושב אוהלים,
עם הכבשים, רועה צאן, ומכניס אורחים. בפשיטות.
זה הסצנה הכי עתיקה שיכולתי להביא בזמננו, בעידן הטכנולוגיה.

שלכם
מוטי וייס

מילים:

תחזיר את השנים

שאהבנו בגדול

הזמנים שהפכנו כל אבן

בנינו מגדלים

הגשמנו חלומות

לא ידענו קיין והבל.

צעקתי ברחוב

הכאב חזק מאוד

שכחנו, מאיפה באנו, הכל חרב.

צעדנו יד ביד

הנצחנו חלומות

מרפאים שברים עד היום הזה.

פזמון:

כל מה שבקשתי

לשיר איתך פזמון

לשיר את הכאב

תפילה שתקרב

לחיות זמנים תמימים

להחזיר ימים קדומים

ויהפכו פזמוני לרחמים

אני רוצה

למשוך מילים

שפגעו בי לפעמים

על המעשים שאני מתחרט

כמו אב לבן תמים

שטעה קצת בשבילים

בזרועות פתוחות

אותי מקבל

כל מה שבקשתי

לשיר איתך פזמון

לשיר את הכאב

תפילה שתקרב

לחיות זמנים תמימים

להחזיר ימים קדומים

ויהפכו פזמוני לרחמים…

נכון שנפגעתי

במחשבה שנייה לחשתי לעצמי

מה שהוא פגע בי, אני אשכח עד מחר.

ומה שאני אחזיר לו, אולי הוא לא ישכח
לעולם.

אני רואה בכל אחד את העיניים הטהורות
שכולם אהבו.

ואני אוהב כמו שלא אהבתי מעולם.

]]> הכל כאןhttps://motiweiss.com/%d7%94%d7%9b%d7%9c-%d7%9b%d7%90%d7%9f/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%259b%25d7%259c-%25d7%259b%25d7%2590%25d7%259f Sat, 14 Jan 2023 23:59:50 +0000 https://motiweiss.com/?p=8261

הלל הזקן ממרום נשיאותו
הביט אל הפשטות והנוכחות
עיניו הביטו באלוקות האופפת את כולנו
מחבקת ומכילה את המציאות שלפנינו
כאשר רואים את האדם, את העצמי שבנו – כנביעת האלוקות בבריאה
הבקשות והתחנונים מהבורא – מרגישים כמו בן המתרפק על אביו
המחזיקו באהבה, ולואט לו בחיבה:

ושואל אותו, מה אתה צריך בן יקר?)

השיר "הכל כאן" הוא מנטרה במסע חיי הנע על פני שנים…

הלל הזקן פצח בריקוד, ואמר את המילים העוצמתיות
"כי אם השם יתברך בלבי – הכל כאן!".

בתמונת הרקע, רואים איור של הלל הזקן,
בשיח אתי על לימוד כל התורה על רגל אחת.

הציור הוא פרי של שקידה ממושכת עם הצייר המופלא בוריס דוברוב,
חן חן על ההשקעה והאכפתיות.

שלכם
מוטי וייס

תודה להרב שלמה ברוך בלוי על התמיכה והידידות, ולווי בכתיבה לכל אורך הדרך!!!

]]> זה היה לפני עשור…https://motiweiss.com/%d7%96%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%a8/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2596%25d7%2594-%25d7%2594%25d7%2599%25d7%2594-%25d7%259c%25d7%25a4%25d7%25a0%25d7%2599-%25d7%25a2%25d7%25a9%25d7%2595%25d7%25a8 Thu, 17 Nov 2022 13:44:54 +0000 https://motiweiss.com/?p=7983

זה היה לפני עשור.

עשור שהתחלתי אותו כנגן קלידים מלווה בחתונות יוקרה,

ואז, בשנים האלה, מה שהכי אהבתי, זה לראות את העבודה של הצלם,

היו כאלה שפספסו תמונות קריטיות, והיו כאלה שהיו האנשים הנכונים במקומות הנכונים.

הצלם אריאל רבינסקי הוא מהסוג השני שהזכרתי.

אמן צילום ממדרגה ראשונה.

רבינסקי היה מגיע עם צוות מקצועי, יודע את המשימה, ובעיקר יודע להפיק תמונות מושלמות.

ולפני עשור, בידיים הייתי מנגן, אבל בעיניים הייתי עוקב הדוק אחר התנהלותו המקצועית.

הזוויות, האיכות, המהירות, הלוליינות, ובשתי מילים – אריאל רבינסקי.

וכל הזמן הזה, אני רק תפילה, מתי יבוא לידי ואקיימנה.

בתוכי היה משהו ששאל – איך אני מתחבר ונוגע בכישרון הזה? אריאל רבינסקי?

תשע שנים אחרי – – –

ערב סוכות אני מקבל הודעה קולית, מעתיק אותה בתמלול מילה במילה.

"היי מוטי…
כאן אריאל רבינסקי,
אני והנכדים שלי מטורפים על השירים שלך.
רכשתי כרטיסים להופעה שלך עם ישי ריבו לכל המשפחה שלי.
כהוקרה על השירים שלך. אני רוצה לצלם לך אלבום תמונות מההופעה עם ישי!
ממני באהבה ♥️ אריאל רבינסקי."

תשע שנים אחרי, נסגר לי מעגל,
סוף סוף זכיתי להכיר את אריאל באמת,
ירד לי דמעות מהתרגשות, קבלתי מתנה גדולה.
חלום שהתחיל 9 שנים אחורה, ומסתיים עם אלבום תמונות מתנה.

הסיפור הזה הוא הוכחה שחלומות מתגשמים

תודה רבה אריאל רבינסקי!! ♥️

הכנסו לאתר של אריאל רבינסקי

סוכות בניני האומה
]]> אני לא יודעhttps://motiweiss.com/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2590%25d7%25a0%25d7%2599-%25d7%259c%25d7%2590-%25d7%2599%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a2 Wed, 05 Oct 2022 18:41:51 +0000 https://motiweiss.com/?p=7769

תכלית הידיעה שלא נדע, היא ידיעה של ממש!
בצמתים מכריעים בחיים, אנו נושאים עין בעל כורחנו
אל היודע האמיתי…

אל הידע של ה' נשואות עיני, ידי פרושות אל ידיעתו המכרעת.
תכננתי חשבתי אי ידיעתי המתעתעת, היא מפנה במסע חיי
התמסרות אוהבת מצידו, גורמת לי להרפות,
ולראות את האור מגיח מבעד ענני ההסתרה.
אני לא יודע! אי ידיעתי, היא הידיעה עצמה.
מתוך שלא ידעתי מה השיר הבא שאני יכול להביא לעולם.
התנגן במוחי פזמון: מי יודע? אני לא יודע! רק השם יודע!

את השיר הלחנתי, בדרכי לפרדס חנה לידידי יובל סלע,
מתוך שלא ידעתי על איזה שיר אעבוד עמו,
השמעתי לו את ההקלטה מתוך הווצאפ ליובל.
כאומר: אני באמת לא יודע מה נעשה ביחד…
מבין כל החומרים שהקלטתי לעצמי בחודשים האחרונים,
יובל אומר לי: מוטי זה השיר עליו אנחנו הולכים לעבוד!

בהמשך צרפנו את שחר אריאל (הבן של מאיר אריאל ז"ל) היקר,
שיעזור לי בכתיבה ולבטא את מה שאני רוצה לכתוב בשיר,
על דיוק המסר והמילים הצטרף יהושע לימוני,
איש מיוחד שכיוון אותי מאוד לטקסט המדויק!

תודה להרשי סגל שלא מוותר לי על שום סצנה כדי שיצא מושלם,
בכל זאת מצאנו את עצמנו
הרשי, אני ושימי יאקוב (בסט קורס) עד השעות הקטנות של הלילה מכוונים
פנסים הכל כדי…

יוסי צמח הקדיש מעצמו המון מחשבה וטרח כדי להביא את התוצאה הזאת.
ונלחם איתי גם כשהים סוער, שאוכל להמשיך לשיר,
ותודה גם לשילת צמח שעזרה מאחורי הקלעים… תודה.

עזריה לוי (צילומית 2000) מצלם מהנשמה בנתינה מיוחדת,
הכל כדי שיצא מדויק איכותי וטוב!

אחרון חביבים:
תודה לכל מי שטרח צילם והסריט את סרטוני הוידאו מעצמכם ולשתף את החיים
המרגשים בחייכם,
עזרתם לי ליצור כזה קליפ מושלם. תודה תודה תודה!!

תודה לשלמה ברוך בלוי שעזר לי להשלים את הכתבה המדהימה הזאת

תודה ה', שהמשיך להביא שירים טובים לעולם.
חג שמח

]]> אשמח שתשתתפו בקליפ החדש שלי.https://motiweiss.com/%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2-%d7%94%d7%a9%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%93%d7%a2/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2599-%25d7%2599%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a2-%25d7%2594%25d7%25a9%25d7%259d-%25d7%2599%25d7%2595%25d7%2593%25d7%2593%25d7%25a2 Wed, 17 Aug 2022 19:57:22 +0000 https://motiweiss.com/?p=7742 בס"ד

שלום חברים משפחות הורים וילדים….❤️

יש שיר חדש, שמחכה לצאת.
כבר רציתי להוציא אותו עם תמונה בלבד.
וכל יום אני מתלבט, תמונה או קליפ וחוזר בי, מרגיש לי פספוס…

אבל החלום החדש שלי, שזה יהיה קליפ אתכם, משהו שנעשה אתכם ביחד

לשיר קוראים; מי יודע? והתשובה: השם יודע 👆!

תשאלו את עצמכם בלב, אני יודע מה יהיה?
ותענו בתנועה פשוטה, אני לא יודע. השם יודע!

רוצים להשתתף בקליפ שלי צלמו את עצמכם
עם המשפחה/ילדים/סבים/הורים/אחים.

בקיצור… עם מי שבא לכם, לא משנה אם הבית מבולגן
העיקר שתהנו מזה ביחד.

זה יכול להיות כל רעיון שתבחרו, בהקשר ל "אני לא יודע".
לשאול את סבא/אבא שלכם, והוא עונה לכם, "אני לא יודע"
נהג מונית שלא יודע מה הכתובת. שיעור חברים.
ארון ספרים ולא יודעים איפה הספר בארון. איפה רחוב…
משחקי מחבואים עם הילדים, תחנת אוטובוס, מתי האוטובוס מגיע?
כל רעיון שעולה לכם.

צלמו את כולם בתנועה "אנחנו לא יודעים" – "השם יודע.
עדיף וידאו ברוחב, (אבל לא קריטי)
הכי חשוב שתהיו אתם. פשוט, טבעי, ותהנו.

אז תיקחו את האלוף שיצלם אתכם וידאו או סלפי, לפחות 20 שניות.
חשוב מאוד שנראה אתכם ביחד עם עוד אנשים.

הכל סביב התנועה "אני לא יודע" – "מי יודע" – "השם יודע"

סומך עליכם אהובים ❤️!

צלמתם נהניתם…
שלחו לאימייל, ואני כבר מחכה לראות אתכם ולערוך את הקליפ שלכם,
כתובת מייל למשלוח: godknows561@mshulam

]]> יום ליום – גיליון פסחhttps://motiweiss.com/%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%a1%d7%97/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259d-%25d7%259c%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259d-%25d7%2592%25d7%2599%25d7%259c%25d7%2599%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%25a4%25d7%25a1%25d7%2597 Tue, 03 May 2022 17:11:35 +0000 https://motiweiss.com/?p=7348


שהוא החל את דרכו
המוזיקלית, היו מי שצחקו
עליו, אבל מאז שהוא הוציא
את הסינגל הראשון,
היצירות שלו זוכות לפופולריות
שמרגשת אפילו אותו • רגע
לפני שהוא מוציא את הסינגל
הנוסף שלו, הזמר מוטי וייס
מדבר על ההתחלה, על
הטרמפים שהפכו לסינגל
ועל הדמעות שזלגו ללא
הפסקה בבית החולים


אשדוד, רחוב ינאי.
חצי שעה בלבד חלפה מאז שעזבתי את המולת
בני ברק, העיר ללא הפסקה, עד שהגעתי אל
הרחוב השומם יחסית. הימים, ימי תחילת חודש
ניסן, בחורי הישיבות כבר עושים את דרכם לעבר
בתי המדרש, מבקשים להספיק להירשם לימי ישיבות בין הזמנים.
האברכים צועדים עם ילדיהם אל המטפלת, כשנרתיק התפילין
שלהם מעיד כי זה עתה פתחו את ימי בין הזמנים, וגם אני משנה
את האווירה באחת.

'רחוב ינאי 14' אומר לי הקול שמעבר לקו. החניתי את רכבי באחת
החניות הסמוכות ואני צועד קמעה, מבקש לנצל עוד כמה דקות של
הליכה בימי האביב הנעימים, אחרי גל הקור שפקד לא מכבר את
אזורינו והביא שלג בשילהי חודש אדר ב'.
דפיקה קלה על הדלת והחדר נפתח. בן שיחנו מארח אותנו בחיוך
גדול, מציע שתיה ומיני מתיקה, אבל למי יש זמן לאכול ולשתות,
כשהעורך כבר ממתין בציפייה ליבול שיניב הביקור שלנו.
בחדרון צר, מלא בבקבוקי יינות ישנים, גיטרה ותמונות של ר' שלמה
קרליבך, מקדם את פניי מי שנחשב לאחד התגליות המעניינות
במוזיקה החסידית: מוטי וייס.

'ברוך הבא לאולפן שלי' אומר בן שיחי, עטור הזקן ועדין הנפש. את
האמת שקצת הופתעתי. אם חשבתי לפגוש זמר מצליח, שמסנוור
קצת מההצלחה שלו בשנה האחרונה, אני מגלה מול עיניי בחור
צנוע, שקט, מעט מהסס, אך מלא בחן.

הוא לא רגיל לאור הזרקורים ואת המוזיקה שלו הוא מוציא רק
כדי ליצור עוד ערך מוסף. גם הוא לא האמין שהשירים שלו יגיעו
למקומות כל כך רחוקים, אבל פתאום הוא מוצא את עצמו מככב
עם עשרות השמעות בתחנות הרדיו, בראשי המצעדים ובכל פינת
רחוב. את פנינו מקדמת מנגינה עדינה שובת לב, שמתבררת בהמשך
כהקדמה לשיר החדש שיצא לאוויר העולם יומיים לאחר מכן,
שעוסק בשאלה החמישית של ליל הסדר.
"אמנם יש לנו הרבה שאלות שלא מובנים לנו, אבל למרות השאלות
"על אבא לא שואלים שאלות". פותח מוטי את השיחה איתנו אחרי
שאני מסיים להאזין לסינגל הזה שוב ושוב. "את השיר הזה שמעתי
לראשונה מר' שמואל גריינמן, ואני עובד עליו כבר כמה
חודשים בניסיון לתמצת את הסיפור הזה ל 3- דקות"
"הבנת את הרעיון של השיר?" הוא שואל ומבקש ממני אישור, לעוד
אחת מיצירותיו המדהימות. אחרי שאני משמיע את התלהבותי,
מוטי מספר שקטעים ממנו הוא הלחין וכתב, בעצמו והשאר שייכים
לר' שמואל גריינמן.

שאלה חמישית

לא צריך הרבה כדי לגרום למוטי לספר את מה שעומד מאחורי השיר הזה:
"היהודי הישיש יושב ליד שולחן ליל הסדר. דמעות אושר נושרות לו על זקנו הלבן.
ר' אנשיל ברוידא, קוראים לו לחסיד הזקן. הוא בא מ"שם", מהמחנות.
מהתופת. כשיצא משם בחיים, העולם כולו מצא את עצמו בחורבן.
כך, גם עולמו הפרטי שלו. המשפחה כולה נותרו שם. בקברות האחים, במשרפות, בתי הגזים.
והוא, קם מהאפר, קיבל חיוך משמים, הקים את עולמו מחדש וכעת הוא יושב בהדרו,
מוקף בבניו, בנותיו, חתניו, כלותיו, נכדיו וניניו, כשתילי זיתים סביב לשולחנו.
"הוא מביט בהם, בילדים הרכים עם העיניים הטהורות, איך שהם שרים מה נשנתה.
העיניים שלו דומעות, מבעד למשקפיים, הדמעות נראות ענקיות במיוחד. יוסל'ה הנכד מסיים לשיר,
ואז, רגע לפני שעוברים לאחיו, הקטן יותר, הוא מפתיע: "זיידי, סבא, אני יודע שיש רק ארבע שאלות.
אבל יש לי שאלה חמישית, היא לא כתובה בהגדה, "שאל בני – שאל", עונה ר' אנשיל.

"אתה, סבא, שעברת את אימי הימים ההם, את הניסיונות הכי נוראיים,
איך אתה יכול היום לחייך? איך הצלחת להתמודד?" עיניו של ר' אנשיל מתרצנות,
הוא חושב ואז מחייך באהבה: "שש עשורים עברו מאז שזכיתי להסתופף בליל הסדר
אצל הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זי"ע, שם היה בנו הקדוש, שהסתכל בערגת קודש
על כל תנועה של האב, אך ברצון הרבי לקיים בהידור את מצוות ההגדה "כדי שישאלו התינוקות",
הוא עשה מעשים שונים בהגזמה שאינה אופיינית, אך לא, הבן אינו שואל.
הוא מסתכל על אביו בסקרנות ודריכות. אבל שאלה – אין לו.
פנה הרבי לבנו: יקירי, ילדי, אין לך תמיהה על התנהגותי?! שום דבר?
ממשיך הבן להביט על אביו במבט זך, ועונה בתמימות: "הכל אחרת, הכל שונה,
יש לי הרבה מה לשאול, אבל אבא, אתה בעצמך לימדת אותי ש'על אבא לא שואלים שאלות',
אז למה שאשאל גם אם מתרחשים דברים מוזרים?"
המשפחה כולה דוממת, מאזינים לסבא,
ר' אנשיל הנרגש שמגביה את קולו ברעד: "כשהייתי בגיהנום ההוא, היו הרבה שאלות,
שאלות קשות וכאובות, אבל ידעתי גם ידעתי, שכל מה שקורה לי – זה מאבא.
ועל אבא, כך למדתי, לא שואלים שאלות.
המשכתי לחיות בלי תשובה – אז אתה שואל איך עברתי את השואה האיומה,
איך שרדתי עם הייסורים בגוף ונפש, איך הרגשתי כשהאישה שהייתה לי נלקחה ונרצחה,
עם הילדים שהיו ואינם, עם השריפות, עם המחלות, עם הרעב, עם הקשיים שלא מפסיקים.
אוי ניסיונות. אוי כמה לא רציתי לחייך בכלל. ובכל פעם צרחתי מכאב, בכל פעם עלו שאלות מחדש,
ואולי זה לא מגיע לי? למה הוא עושה לי את זה? מה יהיה???
ובכל פעם גם עניתי לעצמי: בסוף, הכל מאבא שאוהב כל כך,
אהבת עולם, הוא יודע הכי טוב מה נכון לנו, אבא שבשמיים, אין עוד מלבדו.
ועל אבא, לא שואלים שאלות!"

כשמוטי שר את השיר, מספר את תוכנו ומשמיע לי אותו פעם ופעמיים,
אני רק מצטער על כך שאני נאלץ להפסיק אותו, בשביל הראיון.
"תשלח לי אותו ראשון" אני מבקש, והוא מתחייב.

בחסידות זה לא מקובל

מוטי, הוא הבן הבכור של משפחת ווייס מאשדוד.
משפחה של חסידי ויז'ניץ שורשית, עם עשרה אחים ואחיות, ארבעה בנים ושש בנות,
מוטי כבר בן 30 אבל הוא עדיין מחפש את העזר כנגדו, וגם קצת מחפש את עצמו.
רק אחות אחת נשואה יש לו למוטי, ומאחוריו שיירה של כאלו שזקוקים לישועות, בדיוק כמותו.
"גם על זה כתבתי שיר, אבל הוא קצת חשוף, עם נימה יותר מידי אישית, אז בינתיים הוא שוכב במגירה" הוא מספר. מוטי, נולד באשדוד והתחנך בתלמוד תורה של חסידי ויז'ניץ בעיר.
את מסלול חייו עשה כמו כל נער חסידי צעיר: ישיבה קטנה וגדולה. בתחילה בישיבת החסידות, ויז'ניץ,
ובהמשך בחוג חתם סופר.

"תמיד אמרתי לעצמי שאני רוצה להיות לפחות שלוש שנים בישיבה קטנה ושלוש בישיבה גדולה, לפני שאצא.
היה חשוב לי לשמור על המסגרת והצלחתי בכך, שמרתי 3 שנים בישיבה קטנה ועוד 3 אפילו יותר. הייתי בישיבה גדולה.

יש לי חבר בעל תשובה, שמדבר איתי לא מעט והוא אומר לי: 'מוטי, אתה לא מבין איזו זכות יש לך.
מאז שאתה ילד, כל בוקר אתה פותח עם תפילה, עם זמן לרוחניות, אצלנו בשמונה בבוקר כבר היינו בעיצומו של שיעור מתמטיקה". ,

כשהיה בגיל 9 התחיל לנגן על קלידים, אחרי שהוריו
נעתרו לבקשתו ורשמו אותו לקורס אצל אחת המורות שבשכונה.
"כשקנו לי את האורגן, אמרו לי שיש הסכם עם החנות שאם לא ארצה להמשיך בתוך החודשיים,
ההורים שלי יוכלו להחזיר את האורגן ולהזדכות עליו, אבל כל כך רציתי ללמוד,
עד שגם שנתיים לאחר מכן לא רציתי לעזוב. אם לא הייתי עושה בר-מצווה, הייתי ממשיך עוד כמה שנים כדי להתמקצע, אבל אצלנו בחסידות זה לא מקובל. גם כשראש הישיבה שמע על כך, הוא העיר בעדינות לאבא שלי. אולי זו אחת הסיבות שבסופו של דבר עזבתי את הישיבה של החסידות ועברתי לישיבה אחרת". ,

כשהיה בגיל 19 החל וייס לנגן באירועים, ובחלומו הוא גם מדמיין את עצמו שר מעט.
"אנשים אמרו לי אתה חייב לשיר, אבל התביישתי, לא חשבתי שזה מתאים לי".
באחת החתונות כשחבר של וייס ניגן, וכולם היו עסוקים בהכנות לחופה, הוא ניסה לנצל את הזמן. "עליתי לבמה כדי לנסות לשיר, אבל אז ראיתי את הזמר עומד בצד ומתגלגל מצחוק.
את האמת…? הוא צדק, אבל מאז עמלתי והשתפרתי והמון סיעתא דשמייא".

פריצת דרך

על אף שווייס עזב את הישיבה של החסידות, הוא מקבל תמיכה מלאה מהמשפחה.
"לא מזמן כתבו באיזו כתבה, כאילו במשפחה שלי היו מי שהתנגדו ולא קיבלו אותי בהחלטה שלי,
אבל זה לא נכון. אמנם היו 10 אחוז שלא ידעו להסתדר עם שאלת 'מה יגידו' והיו
עסוקים עם מה שמסביב, אבל המשפחה קיבלה את זה ותמכה מכל הלב.
הסביבה קצת פחות, ולו בשל כך שלפני החתונה יושבים ללמוד ומי שלא הוא נחשב ליוצא דופן,
אבל המשפחה תומכת". עד כמה תומכת,

מוטי מספר שמבקרי המוזיקה שלו הם אחיו הקטנים.
"מידי כמה ימים הם ניגשים אליי ושואלים אם יש שיר חדש וכשיוצא שיר כזה,
אני משמיע להם אותו, מראה להם את הקליפ ומביט מהצד על התגובה. ילדים לא יודעים לעשות הצגות,
זו האינדיקציה הכי טובה כדי לדעת אם השיר מעניין ואם הקליפ מוצלח".
בישיבת ויז'ניץ מוטי פגש את חברו הטוב, גם הוא מוטי. "מוטי שטיינמץ "
הוא חבר טוב. לפני נישואיו היינו הרבה ביחד, אבל בגלל הקו של החסידות,
בישיבה הוא לא היה קשור למוזיקה, מכיוון שאלו שהיו קשורים למוזיקה,
הסתכלו עליהם בעין בוחנת ובמבט לא טוב. רק לפני החתונה שלו אמרתי לו שהוא חייב להתקדם עם הכישרון שלו. 'אתה עוד תגיע רחוק' אמרתי לו".

כשמוטי וייס היה בגיל 24 הוא החל את דרכו בעולם המוזיקה,
עם השיר ייבנה המקדש: "ביום היארצייט של הרה”ק רבי משה דוד וואלי תלמיד הרמח”ל,
היינו קבוצת חברים בעיר פדובה שבוונציה, ולאורך כל הדרך שרנו את השיר ייבנה המקדש.
כולם שרו, בניצוחו של שמואל גריינמן, אבל אליי השיר הזה חדר וכך השיר היחיד שאני שר שוב ושוב
זה ‘יבנה המקדש’, עד שכל מי שגר באיזור כבר הכיר את זה.
בשבת בבוקר אנחנו חוזרים מבית הכנסת, שרים ברחוב ‘יבנה המקדש’
כשעוד ועוד מצטרפים לחגיגה. כאן הבנתי שזה לא עוד שיר!
בשיר “יבנה המקדש”, זו הפעם הראשונה שקיבלתי החלטה, שאני הולך על זה, אבל גם זה לקח זמן.

הסינגל הראשון

מי שהביא את וויס לחבריו לוונציה, היה חבר טוב שלו. "באותה העת הוא גם הפיק חתונה באוקראינה ולשם כך הוא פנה אליי יום אחד ואמר לי שהוא רוצה אותי שם. לא הבנתי כל כך מה הוא רוצה ממני, אבל הגעתי. חתן השמחה היה איש אמיד מאוד, מצד אחד אין לו בעיה להשקיע כל סכום שיידרש, אך מצד שני, הוא לא מעוניין בנחיתה ממסוקים וכדומה וכך מצאנו את עצמנו חושבים וחושבים כיצד להפיק את האירוע. "באותה העת היינו במז'יבוז' ואז אני פונה לחבר שלי ואומר לו, תראה איזה שטח גדול יש כאן, אפשר להביא פרות וסוסים וזה יכול להשתלב היטב באווירה הכפרית. תוך כדי שאני מדבר איתו, הוא התלהב מהרעיון והחל לכתוב ולכתוב, עד שלאחר כמה דקות הוא אומר לי 'יופי, אנחנו סיימנו'. לא כל כך הבנתי, אבל למחרת כבר הגיעה משאית שפרקה 80 קוב קש, ומשאיות אחרות הורידו פרות, סוסים, כבשים וכל מה שצריך. "בחתונה היה כלייזמר מקומי, שלימדתי אותו את המנגינה לפני החופה, וכך שרתי את השיר הזה בהפקה המיוחדת הזו והשיר צבר תאוצה והפך לפופולרי במיוחד. אז הבנתי שצריך באמת לעשות עם זה משהו. שלוש שנים לקח לי להתבשל על זה, עד שהוצאתי את השיר הזה לאוויר העולם". אחרי ההצלחה עם השיר יבנה המקדש, מוטי וויס נעלם מהרדאר המוזיקלי. "היה לי פרויקט שיזמתי וקידמתי ובדרך לא דרך הוציאו את זה ממני. האמת, שזו הייתה בשבילי שבירת אימון במוזיקה, כך שיצא ממני בכלל החשק להתעסק במוזיקה, אבל השותף שלי אומר שדווקא אחרי שבירות, יוצא לי דברים טובים יותר". "במשך הרבה זמן, הפכתי לסוג של אפתי למוזיקה. הבנתי שצריך לראות בעין טובה, ולכן הוצאתי את השיר עין טובה, כשאת הקליפ צילמתי בחצי פנים, עם תרגום לשפת הסימנים".

Untitled-1
יום-ליום-מגזין-פסח (1)-13169
יום-ליום-מגזין-פסח (1)-13182

צילום עצמי

זמן קצר לאחר מכן,
הגיע תורו של הסינגל 'חי, חי'. סינגל קליפ חדש למילים מתוך פיוט 'צמאה נפשי' בזמירות שבת,
שהלחין שייע בינר. "התקנתי מצלמה זעירה בקידמת הרכב ויצאתי למסע בארץ מהצפון ועד לדרום. צפת, טבריה, קרית שמונה, ירושלים, בית שמש, בני ברק וכמעט הגעתי גם למצפה רימון. העליתי טרמפיסטים ושרתי אתם! זה היה מסע חוויתי במיוחד. יש כאלו שמנסים לעשות חיקויים לשירים של אחרים, אבל האמת היא שצריך לדעת מה יש לך ולהאמין בזה" "הקליפ צולם במשך כמה חודשים, בתקציב קורונה, כשאני משקיע בו המון שעות צילום ועריכה שלי. יחד עם שותפי המוסיקלי אברימי שטרנפלד, שעמל במשך שנה על העיבוד המיוחד הזה". ההצלחה גרמה למוטי וויס, להתחבר למוזיקה מחדש ובביטחון, בפרט אחרי שהתגובות החלו לזרום. "מכרתי ריחנים לרכב, באתר שלי. סוג הקהל שרכשו ריחנים היה מגוון, חלקם משפחות ישראליות שהתחברו לשירים. במוצאי שבת פורים, קבלתי טלפון ממשפחה חילונית שלא הפסיקה להודות על ‘חי חי’, פייר, התרגשתי, הצלחתי לחבר עוד יהודי. טנקיו השם". את הקליפ הזה מוטי וויס עוד ערך לבדו, אך בהמשך כשיוציא את הלהיט 'מחשבות טובות' הוא ינסה עריכה מבחוץ ויתאכזב.

איך נולד השיר 'מחשבות טובות'?

"את האמת, ששנה לפני שהשיר הזה יצא לאוויר, שרתי את ‘מחשבות טובות’ לראשונה בחתונה בצפת. השיר סחף את הקהל לריקודים סוערים, אבל לא חשבתי לעשות מזה עניין. מי שבא אליי מידי פעם בפעם ושאל מתי אני מתכוון לעשות עם זה משהו, זה המחותן מאותה החתונה שהתקשר אלי שוב ושוב ושאל מתי אתה מוציא את ‘מחשבות טובות’ ואז הבנתי שאני צריך להקדיש לזה מאמץ. גם איש הסאונד רץ להציע לעוד כמה זמרים להוציא את השיר הזה. בסופו של דבר הפקתי את 'חי חי' וישר חזרתי לעבוד על מחשבות טובות שיצא זמן קצר לאחר מכן". דווקא בסינגל של מחשבות טובות, וויס לא ערך לבד והתוצאות לא איחרו. "קיבלתי טלפונים מאנשים ששאלו למה בשיר כל כך טוב, הקליפ נראה הרבה פחות מתאים. מאז אני החלטתי שאם אני כבר יודע ומכיר את התחום, אז אעשה את הכל לבד. בנוסף, קיבלתי המון מכות בתחום הזה וראיתי שאני לא מרוצה מכל דבר, אז אני עושה את זה לבד.

רגע לפני ההרדמה

מאז שהשיר מחשבות טובות יצא לאוויר העולם, מוטי וויס הפך לשם דבר. אירועים יוקרתיים ונחשבים בציבור, מתגאים בהשתתפותו ולאט לאט הוא מתחיל לצבור קהל מעריצים משלו. "אני אומר טנקיו השם, על זה שהצלחתי לשמח עוד יהודי". בחנוכה האחרון הוזמן ווייס לשמח יהודי שסובל מהמחלה הקשה ומאושפז בבית החולים. "התקשרה אליי הבת של אותו אדם וביקשה שאגיע לשמח אותו ואכן נעתרתי לבקשה. כשהגעתי לבית החולים
ושרתי, האיש תפס את ידי וביקש להודות לי. הוא אדם עשיר מאוד, שפתאום עולמו חרב עליו ואז הוא אומר לי: השיר שלך, קטנות שבקטנות נכתב בדיוק עליי. 'חשבתי שידעתי, חשבתי שהבנתי, שאני בעצם, מבין כאן את הכל. לא הפסקת לעשות איתי צדקות, מיליון שירים לא יספיקו להודות, ואפילו על קטנות שבקטנות'. "היו לו דמעות בעיניים, אבל הסיפור לא תם. יומיים לפני פורים הוא מתקשר אליי ומבקש שאגיע לשמח את בתו שמאושפזת גם היא עם המחלה. כשהגעתי לבית החולים הבנתי שמדובר באותה בת, שעשתה הכל כדי לשמח את אבא שלה. הדמעות שזלגו שם, נשפכו ללא מעצורים". תוך כדי שהוא נמצא כבר בבית החולים, מגיע לווייס יהודי שאינו חרדי ומבקש ממנו לסור לאחיו המאושפז גם כן. "מתברר שיומיים קודם לכם הוא תרם כליה, ולפני שהוא נרדם הוא ביקש להירדם עם השיר קטנות שבקטנות. עליתי אליו, לא יכולתי לסרב, ושאלתי אותו מי זה שתורם ככה בפורים ומוכן להיות בבית חולים רק כדי להציל את חייו של מישהו אחר". וויס, רק בתחילת הדרך המוזיקלית שלו, אבל כיום הוא כבר לגמרי במקום אחר. מלבד הציפייה שלו להופיע בכמה שיותר אירועים, "בסופו של דבר צריך להתקיים מהיכן שהוא", הוא חולם על חיים אחרים. על מרחבים גדולים, על משק משלו ועל הבית שהוא ייבנה. "אני לא מייצר להיטים, אני רק עושה מה שאני צריך", הוא אומר לי לפני שאנחנו נפרדים לשלום, ממנו ומהאולפן הקטן בו הוא שוהה מידי יום החל מהשעה 08:30 בבוקר, כשהוא שב מתפילת השחר. "הקלטות של שירים
אני עושה באולפן אחר, אבל כאן אני עושה עריכות, אני שר, אני כותב ועושה לא מעט עבודות".

]]>