יצאתי מביתר עלית לנוה ארז לחתונת נחמן ורבקה תהילה גולדשטיין הנסיעה לקחה לי כמעט שעה מירושלים.
חוות הענבלים נווה ארז זו אדמת ארץ ישראל שיהודים גרים עליה. הבקתות והבתים שהיו על ההר הם טיפי אוהל בצורת חרוט אינדיאני.

למה לא הגעתי לכאן לפני 10 שעות שאלתי את עצמי.
משפחת גולדשטיין גולדשמיט כבר בשיא השיאים של ההכנות לחתונה, הרב יעקב וירשבסקי כבר יושב בנעימות האופיינית שלו, וסוחף את הקהל לעולמות טמירים של שלוה ואהבה. הקהל שהתאסף סביבו כבר החל לפזם את שירי החופה המרטיטים.

ההר מתמלא כולו בהשראה של "איש תחת גפנו"…
החתן נחמן שקיבל אותי בשטייף התמידי שלו באור פניו המוכר כל כך…
כבר יוצא לחופה.

והחתונה עצמה, בהדר אצילי כזה, משכה לבבות אלו לאלו,
בעצמי ראיתי כמה מעגלים שנסגרו כאן הלילה חיבורים של אנשים.

ועל הריקודים הבלתי ניתנים לתיאור – ממש לא מנסה לתאר.
אי אפשר להגדיר כלום הכל קיים כמו שהכל לא קיים.

רגעי השיא היה שפצחתי בשיר של יהודה גרין
"ווען סאיז דא א קיבוץ פון חסידים איז די רבי דא"
וככה זה עלה ועלה, האויר כולו היה עמוס אנרגיות מטורפות, טעון בריקודים של קדושה ואהבה בשמחת חתן כלה,

לשמוח עם חתן וכלה כפשוטו ממש.
כמה אישים מוזיקליים באו להשתתף באירוע המשמח, ר' חיים גולד היה הראשון לחימום עם צלילי גיטרה פון שלומי ברנשטיין , הוא ניגש אל המיקרופון, ומיד השתפכו צליליו הענוגים, אחר כך הפתיע את הציבור ר' ניסים בלאק הראפר הידוע, במשך הזמן זכינו גם לשמוע את קולו הצרוד והחינני של מיילעך קאהן, במהלך שעות החתונה, הופיע ארי היל וארגן את החתונה במעין זיץ חסידי, בליטופי השירה של ידיד מתוק עקיבא גרומן.
מכאן צללנו עם יואלי דוידוביץ לקולות מרגיעים עתירי רתת, וכמו שאומרים: נתן את הנשמה…

וואו עשר שעות חתונה עמוסות בחויות מגן עדן, אשר נדמו בעינינו כרגעים ספרים, ונמצינו מסתכלים זה בזה, הנה כבר מצוה טאנץ!

למדתי שיעור של ממש בחתונה זו.גיליתי, שחתונה שמחה ויפה ומאושרת, באה ככה ממש ספונטנית, חברים שהתארגנו, החתן הגמיש והחמוד, עם החברים הנהדרים יוינע ומוישי, שני המלאכים שגילו קרקע, נעצו יתד והקימו אירוע שיש בו הכל.

ממני, בגעגועים
מוטי וייס